תפילה בלי טבילה

בס"ד

למעשה אם אי אפשר - תתפלל גם בלי טבילה, ואם אפשר שפוך על גופך תשעה קבים מים שאובים. ואם אי אפשר תעשה נטילת ידים ארבעים פעם.
ואם גם זה לא עשית – אל תמנע מלהתפלל בציבור.

עשרה פרקים - זה טוב אבל לא במקום טבילה.

לנוחתותך העתקתי לך כמה הלכות בענין זה:
טבילה לפני התפילה - "טהרה מביאה לידי קדושה" בין טהרת הגוף ובין טהרת הנפש. ולכן נהגו חסידים ואנשי מעשה לטבול כל יום קודם התפילה אף כשהם טהורים מכל טומאה, וכדוגמת הכהן הגדול שהיה טובל ביום הכיפורים מספר פעמים בבית המקדש לתוספת קדושה אף על פי שלא נטמא בינתיים. וטבילה זו גם נקיות יש בה, ונקיות הגוף תחדש את נקיות הלב )ר"ת בספר הישר שער יג(. ומי שמקדש את עצמו מלמטה מקדשים אותו מלמעלה. אמנם מי ששימש מיטתו או ח"ו נטמא בקרי ישתדל מאוד לטבול קודם התפילה, כי תפילה בטהרה מתקבלת ביותר, ומי שלא יכול לטבול - ישפוך על גופו תשעה קבים. ואם אי אפשר - יטול ידיו ארבעים פעם ויכוון שם ע"ב.)עיין בא"ח ש"ש לך לך טז. ועוד מהמובא בפע"ח שער השבת פ"ג. והוב"ד בטהרת הקודש ח"ב דף תפב ע"ב(.

מנהג רבנו האר"י לטבול כל ערב שבת, ויטבול ב' טבילות זו אחר זו, הראשונה להפשיט בגדי החול של הנפש, והב' היא לקבל תוספת שבת. ואם הוא בעל קרי צריך שיטבול ג' טבילות, א' להסיר הטומאה, ב' להסיר בגדי החול, ג' לקבל תוספת שבת )שער הכונות, כה"ח ר"ס ד' ה'(. ויש טובלים כנגד מספר העולים לס"ת, היינו בערב שבת ז' טבילות, ובערב יו"ט ה', ובערב יוכ"פ ו' טבילות. ויש שטובלים י"ג טבילות, ועיין לכוונות שלהם בכה"ח ס"ק ג' ה'. ומי שאינו זוכר את כוונות הטבילה בפרטות, יטבול כמנהגו ויכוין בטבילתו על פי מה שכתוב שם )עיין בא"ח ניצבים ג'(. ומי שמקדש את עצמו מלמטה מקדשים אותו מלמעלה.

הזמן הראוי ביותר הוא מחצות היום ואילך או לפחות משעה חמישית ואילך, ואין לברך על טבילה זו כיון שאינה חובה.

מי שלא יכול לטבול
מי שהוא זקן וחולה ואינו יכול לטבול במקוה - ישפוך על גופו תשעה קבין מים שהם כשלוש עשרה וחצי ליטר מים ללא הפסקה. וישפוך מכלי אחד, שניים או שלושה כלים אך לא יותר מכך. וישפוך עליו אדם אחר ללא הפסקה בין כלי לכלי. ויש אומרים שאין צריך בכלי דווקא אלא אפילו עומד תחת המקלחת ויורדים על גופו כשלוש עשרה וחצי ליטר מים ללא הפסקה, הרי זה מטהרו )בא"ח ניצבים ג'(. ולמנוע מכשול יש להדגיש כי עצה זו מועילה אך ורק לטבילה של גברים, אך לטהרת נשים לבעליהם אין לעצה זו כל ערך.
מי שאין יכול לשפוך על עצמו מים כדלעיל - יטול את ידיו ארבעים פעם. וכך הסדר: יערה תחילה מים על יד ימין ויכוין אות ראשונה של שם ע"ב. ופעם שניה על יד תפילה למי שלא יכול לטבול
שמאל ויכוין גם כן באות הראשונה של שם ע"ב. ואחר כך יערה פעם שניה על יד ימין ויכוין באות השניה של שם ע"ב, ויערה אחר כך על יד שמאל ושוב יכוין באות השניה של שם ע"ב, וכן בדרך הזאת יעשה עשר פעמים. ואחר כך יערה עשר פעמים על יד ימין, ויכוין כל פעם באות אחת מעשר אותיות של שם ע"ב. ואחר כך יערה עשר פעמים על יד שמאל, ויכוין כל פעם באות אחת מעשר אותיות של שם ע"ב על הסדר. נמצא בסך הכל ארבעים פעם )בא"ח ניצבים ג'(. אותיות של שם ע"ב הם כך: י' ו' ד' )גימט' 20(. ה' י' )גימט' 15(. ו' י' ו' )גימט' 22(. ה' י' )גימט' 15(. סה"כ גימטריה 72 שהם ע"ב )על פי רב פעלים סוד ישרים ח"ד ג(.
לשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בּרִיךְ הוּא וּשְׁכִֽינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, ליַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"א בּאוֹתִיּוֹת וָא"ו הֵ"א בּיִחוּדָא שׁלִים )תהרהר בלב י-ה-ו-ה( בּשֵׁם כּל יִשְׂרָאֵל. הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לִנְטוֹל יָדַי עֶשֶׂר נטִילוֹת ליַד יָמִין ועֶשֶׂר נטִילוֹת ליַד שׂמֹאל בּסִירוּגִין כּנֶגֶד עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם הויה בּמִלּוּי יוֹדִין ועוֹד אֲנִי נוֹטֵל עֶשֶׂר פּעָמִים רצוּפוֹת ליַד יָמִין ועֶשֶׂר פּעָמִים רצוּפוֹת ליַד שׂמֹאל כּנֶגֶד עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם הויה בּמִלּוּי יוֹדִין אֲשֶׁר עוֹלֶה כּל זֶה מִסְפָּר אַרְבָּעִים כּנֶגֶד אַרְבָּעִים סֵאָה כּדֵי לטַהֵר בָּזֶה כּל גּוּפִי שֶׁהוּא מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה גִּידִים מִטוּמְאַת קֶרִי וּמִכּל טוּמְאָה ורוּח רָעָה
וְיהִי רָצוֹן מִלּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁיִהְיוּ חֲשׁוּבִים לפָנֶיךָ נטִילוֹת אֵלוּ שֶׁאָנֹכִי מוּכָן לִטּוֹל יָדַי כּאִלּוּ טָבַלְתִּי גּוּפִי בּמַיִם לטַהֲרֵנִי מִטוּמאַת קֶרִי וּמִכּל מִינֵי טוּמאָה ורוּח רָעָה, ויִמָּחֶה כֹּחַ הַטֻמְאָה הַנַעֲשָׂה מִן הַקֶּרִי מחִיָּה גּמוּרָה מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה, וִיתוּקַּן עֲוֹן הַכָּעָס, )בערב שבת: ויופשטו בגדי חול ואקבל קדושת שבת(. לֵב טָהוֹר בּרָא־לִי אֱלֹהִים. ורוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בּקִרְבִּי: ויַעֲלֶה לפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ כּאִלּוּ כִּוָּנְתִּי בּכָל הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לכַוֵּן בּסֵדֶר נטִילַת יָדַיִם זֹאת. אֶרְחַץ בּנִקָּיוֹן כַּפָּי. וַאֲסֹֽבבָה אֶת־ מִזְבַּחֲךָ ה', וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּֽוֹננָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּֽוֹננֵהוּ:
ואחר כך יטול ידיו עשרים פעמים לסירוגין כמו נטילת הבוקר, ועוד עשר על יד ימין ועוד עשר על יד שמאל בסך הכל ארבעים )כדלעיל סעיף ב'( ואחר כך יאמר עשר פעמים את הפסוק:
לֵב טָהוֹר בּרָא־לִי אֱלֹהִים. ורוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בּקִרְבִּי:
ויכוין לֵב טָהוֹר בְּרָא = ראשי תיבות "טבל" וסופי תיבות "אבר". שבטבילת אבר אחד נטהרים כל אבריו.